אלי ציפורי:
שורה של "עיתונאים" מעלה בתפקידה, הסתירה מהציבור מידע על בני גנץ ושיתפה פעולה (בחלקה) עם הדלפות פליליות מהפרקליטות. מאמנון אברמוביץ' ועד רביב דרוקר, מאילנה דיין ועד דנה וייס, מגיא פלג ועד אביעד גליקמן – ויש עוד משתפי פעולה רבים: הניצחון האדיר של נתניהו הוא גם היום השחור שלהם בפרט ושל התשקורת הישראלית בכלל
תחושת אבל כבדה מאוד נפלה אתמול על יושבי האולפנים, אפשר היה בבירור לראות את הפרצופים החמוצים, המכורכמים ומוכי ההלם – בעקבות הניצחון הענק של נתניהו. האמינו לי – זו בדיוק אותה תחושת אבל ששרתה הבוקר במסדרונות משרד המשפטים ובכל רחבי המנגנון הפקידותי האליטיסטי בסקטור הציבורי. הם לא יודעים את נפשם מרוב צער והם עשו את הכל, ה-כ-ל, בשביל לא להגיע לרגע הזה. אבל העם אמר את דברו והאמת של הרשתות החברתיות גברה על הפייק ניוז של כלי התשקורת המסורתיים.
שורה של מי שמכנים את עצמם "עיתונאים בכירים" מעלו בתפקידם לאורך שלוש מערכות הבחירות האחרונות, מעלו באמון הציבור, חלקם שיתף פעולה בצורה פלילית עם בכירי הפרקליטות כדי לבצע פה הפיכה שלטונית. וחמור מכל: היו שותפים למלאכת ההסתרה על התנהלותו של בני גנץ, על פרשת המימד החמישי, על קלטות מנדלבליט-אשכנזי ועל העובדה שגנץ הוא בן ערובה וסחיט.
אלו ה"עיתונאים הבכירים" שהרימו מסך של הסתרה כדי לשרת אינטרסים זרים, אבל הם לא יכלו להרים את אותו מסך הסתרה ברשתות החברתיות. שיטפון של נתונים ועובדות הציף את הציבור למגינת אלו שרצו להסתיר אלו. הנה הבולטים שבהם.
• אמנון אברמוביץ': מעל לכל - הרשעות, הרוע והשנאה שמוליכה אותו לעוות את המציאות. ניסה למכור לציבור שוב ושוב שתם עידן נתניהו. אכן תם עידן – של אמנון אברמוביץ'.
• רביב דרוקר: את גבי אשכנזי כינה "טמבל" שהוליכו אותו שולל בפרשת הרפז, את פרשת המימד החמישי פטר בלא כלום, את קלטות מנדלבליט-אשכנזי ומשמעותן הסתיר חודשים ארוכים, את פרשת הצוללות ניפח וניסה להדביק אותה בכח לנתניהו. קצרה היריעה מלגולל פה את כל מעלליו של גדול השרלטנים בתקשורת הישראלית. דרוקר, בדומה לאברמוביץ', הוא איש רע, מתנשא ודוחה, אבל גם בריון שמשתמש בנושאי כלים מאולפים (איתי רום, נתי טוקר, שוקי טאוסיג ועוד) כדי לחסל חשבונות עם מי שלא מיישר איתו קו (חוויתי זאת על בשרי).
• אילנה דיין: הפציעה באולפני החדשות של ערוץ 12 בימים האחרונים לפתע פתאום כדי להתגייס באופן טוטאלי לטובתו של בני גנץ בניסיון נואש של הרגע האחרון להשפיע את תוצאות הבחירות. הקלטה ישנה של נתן אשל, הקלטה לא ברורה שפגעה בקולגה שלה עמית סגל בצורה מכוערת ולא אנושית. איבדה את זה לגמרי, במיוחד לאחר שדבררה את מנדלבליט שחושש מהדחתו.
• דנה וייס: הדוברת הראשית של מנדלבליט ש"נתקלה" בו במקרה ברחוב בת"א כדי לקבל ממנו הדלפות פליליות על תיקי נתניהו. הריצה קמפיין מדומיין של חנינה או עסקת טיעון בתיקי נתניהו בשמו של מנדלבליט וקמפיין נמוך נוסף נגד שרה נתניהו, אבל בגנץ היא לא הריצה דבר, כי בשבילה זה "נמוך" ו״צהוב״.
• גיא פלג: אחד מהדוברים הנאמנים של הפרקליטות. כל עוד היתה תחמושת שקיבל ממדליפיו הפליליים, בבחירות מועד א' ובבחירות מועד ב', הוא ירה אותה סמוך למועדי הבחירות כדי לצייר תמונה מסולפת ומגמתית בניסיון ברור להשפיע על תוצאות הבחירות. כשנגמרה התחמושת, במועד ג', שלף כתב תביעה נגד שרה נתניהו בעיתוי ממש לא מקרי, כמה ימים לפני מועד הבחירות. מביך.
• אביעד גליקמן: שבר שיאים של סיקור אוהד לפרקליטות תמורת הדלפות פליליות. גם לו נגמרה התחמושת מהפרקליטות לאחר הגשת כתבי האישום נגד נתניהו, אז מה עושים? שולפים מהבוידעם איזשהי עדות רכילותית של ניר חפץ על ארוחה של בני הזוג נתניהו. מיד עם תוצאות המדגמים התחיל להלך עלינו אימים בשמו של מנדלבליט על מה שעומד לקרות במערכת המשפט. הוא הראשון שצריך להיחקר באזהרה במסגרת ועדת חקירה להתנהלות הפרקליטות במסגרת שיתוף הפעולה הפלילי שלה עם התשקורת.
• אילה חסון: מנסה לשווק תדמית של איזון או אובייקטיביות אבל השתלבה היטב בטון ובנרטיב המעוות והמסולף של ערוץ ה"פרקליטות טי.וי". אני בטוח שידעה היטב את כל הפרטים על ההתנהלות של בני גנץ, על פרשת מנדלבליט-אשכנזי והתנהלותו הבעייתית של מנדלבליט אבל לא העזה ללכת עם זה עד הסוף ולתת לזה ביטוי פומבי, מחשש פן יבולע לה אצל החונטה התשקורתית. במקום זה כינתה את בני גנץ כמי שהביא "משהו חדש" וכ"הבטחה טובה". זה לא רציני וזה לא מקצועי, בדיוק כמו האירוח הכמעט קבוע של אלדד יניב, חברו של דרוקר ומי שטובל ושרץ בידו, בתוכניות שלה.
להקת המעודדים והמעודדות של החבורה הזו תוך שיתוף פעולה הדוק: דפנה ליאל, רוני דניאל, ברוך קרא, נדב איל, ברק רביד, מוטי גילת, תמר אלמוג, קרן נויבך, רינו צרור, רזי ברקאי ועוד ועוד ועוד.
היו בטוחים: חשבון נפש היא לא תעשה.